בריאות הנפש שלום.

קוביות מס' 1 ו – 2 ( מריר באחוז גבוה ) הן הסטנדרט של ארבע עם הקפה.
רגע של עצירה כשמסתיימת משמרת בוקר ומתחילה משמרת ערב .
עד לכאן , סביר ואף מוגדר כחלק מסדר היום .
יש ימים שבכך הסיפור מסתיים . ויש ימים שפחות .
הימים בהם נשמע לחש מכיוון קובייה מס' 3 . שאולי גם היא, וכי היה יום עמוס , ומעצבן, ואין גבולות , או יותר מדי גבולות . והיא בכלל צמודה ובשכנות טובה עם קוביה מספר 4, אז אם היא, אז גם היא . כלומר אם כבר אז כבר . מילא, את אומרת לעצמך , מה כבר יכול לקרות לקו המותניים שלי שלא קרה ?
קפה שני , קובייה 3-4.
כמה דקות אחר כך, נדמה לך שאת שומעת קולות . שוב. הייתכן ?
או אז, מתברר שקובייה מס' 5 מתוחכמת בהרבה מקודמותיה .
היא כבר יודעת שתיתקל בהתנגדות חלשה בלבד, כי הרי 3 ו – 4 כבר התגנבו להן לפניה , אבל היא לא אחת שתתן לעובדות לבלבל אותה . היא מסתערת ישר ללב העניין . היא מבינה שהיא כף מאזניים , שאחריה הכל יתמוטט.